תאונות עבודה-מאמר

תאונות עבודה

ייצוג נפגעי תאונות עבודה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, המעסיקים וחברות הביטוח

לתאונת עבודה עשויים להיות שלושה מישורים מקבילים. האחד - המישור הסוציאלי, ביחסים שבין העובד למוסד לביטוח לאומי. השני - המישור הנזיקי, ביחסים שבין העובד למעביד (או צד שלישי, כמפורט להלן). השלישי - במידה ולעובד היה ביטוח פרטי (ביטוח נכות, ביטוח אובדן כושר עבודה וכיו"ב), יש לעובד עילה כנגד חברת הביטוח.

 

המישור הסוציאלי - מול המוסד לביטוח הלאומי

 בחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה כתאונה הנגרמת לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. כן נקבע, כי יראו כתאונת עבודה אף תאונה המתרחשת בדרך אל מקום העבודה וממנו. במקרה של תאונת עבודה, זכאי הנפגע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה עבור 91 הימים ממחרת יום התאונה. דמי פגיעה אלה נועדו לפצות את הנפגע בגין הפסדי ההשתכרות שנגרמו לו לאחר התאונה ובעקבותיה. דמי הפגיעה מחושבים לפי 75% ממוצע משכרו של הנפגע ב-3 חודשים שלפני התאונה.

 

במידה ונותרה לנפגע נכות כתוצאה מן התאונה, זכאי הנפגע להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. במקרה כזה תיקבע הנכות על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. בנוסף זכאי הנפגע לכיסוי הוצאות הריפוי, תרופות, הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים וכיו"ב.

 

גם גמלת הנכות נגזרת משכרו של הנפגע, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו. במידה ונקבעה נכות גבוהה מ 9% ונמוכה מ 20%, יקבל הנפגע מענק חד-פעמי, המחושב כאחוז הנכות מתוך 75% משכרו המבוטח של הניזוק כפול 43 גמלאות. אם נקבעה נכות בשיעור של 20% ומעלה, יקבל הנפגע גמלה חודשית. אם נותרה נכות נמוכה מ-9% לא יקבל הנפגע דבר מהמוסד לביטוח לאומי.


ישנה חשיבות גבוהה לנהל את ההליך מול המוסד לביטוח לאומי באמצעות עורך דין תאונות עבודה בראשון לציון, אשר יוכל לדאוג למימוש מלוא זכויותיו של הנפגע במהלך ניהול ההליך, ובפרט במהלך קיום הוועדות הרפואיות.


המישור הנזיקי - מול המעביד/המזיק

 בתי המשפט פסקו, כי מעביד חב חובת זהירות כלפי העובד. על המעביד מוטלות חובות שונות, שמטרתן לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה. בין השאר חייב המעביד לספק לעובד כלי עבודה בטוחים, הגנה מפני סכנות במקום העבודה, הדרכה נאותה, פיקוח ועוד.

 

כאשר עובד נפגע במהלך עבודתו, בוחן בית המשפט האם עמד המעביד בחובות המוטלות עליו. אם ימצא בית המשפט כי המעביד הפר איזו מן החובות המוטלות עליו, ובפרט אם חובות אלו נקבעו בחיקוק מסוים, יקבע בית המשפט כי המעביד התרשל כלפי העובד, ובמקרה כזה תקום לעובד זכאות לפיצוי מאת המעביד.


במידה ומדובר בתאונה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, זכאי העובד לפיצוי חלקי מהמוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה, על מנת למנוע "כפל פיצוי", יקבע בית המשפט כי על המעביד לשלם לעובד את יתרת הפיצוי שאינו משולם לעובד על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובין השאר 25% מאובדן השכר, פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות עזרת צד שלישי ועוד.

 

אם המעביד ביטח עצמו ואת פעילותו, רשאי העובד לתבוע גם את חברת הביטוח שביטחה את המעביד. לפיכך, מומלץ בטרם הגשת התביעה כנגד המעביד, לברר עימו אם הוא מבוטח, למשל בפוליסת "חבות מעבידים", מאחר שקל יותר לקבל את הפיצוי שייפסק מחברת הביטוח מאשר מהמעביד, אשר בדרך כלל חוסנו הכלכלי נמוך מזה של חברת הביטוח.

 

ישנם מצבים בהם העובד עשוי להיפגע במהלך עבודתו אצל או על ידי צד שלישי, שאינו המעביד. דוגמה שכיחה של תביעה כנגד צד ג' הינה מקרה בו העובד נשלח לבצע עבודה אצל לקוח של המעביד, ואצל אותו לקוח מתרחשת תאונה בגלל מעשה או מחדל של הלקוח. במקרה כזה יכול העובד, בנוסף לפניה למוסד לביטוח לאומי, להגיש תביעת נזיקין באמצעות עורך דין בראשון לציון כנגד המעביד וכנגד הצד השלישי. במצב דברים זה עשוי העובד להיפרע אף יותר מנזקו ולקבל עד 125% מנזקו במקום 100%.

 

המישור השלישי - ביטוח פרטי

עובדים רבים מבוטחים באופן פרטי במסגרת פוליסות תאונות אישיות, פוליסות אובדן כושר עבודה וכיו"ב. הדבר נכון במיוחד מאז שנכנסה לתוקף החובה לדאוג לביטוח פנסיוני לכל עובד. פוליסות ביטוח וקרנות הפנסיה כוללות בדרך כלל מרכיב ביטוחי של אובדן כושר עבודה ו/או נכות מתאונה. על כן, כאשר נפגע אדם במהלך עבודתו, הוא זכאי על פי רוב להגיש תביעה גם מכוח פוליסות פרטיות, בנוסף לתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד האחראי לקרות הנזק (מעביד, צד שלישי). גם עובד אשר אינו מבוטח באופן פרטי במסגרת פוליסות כנ"ל - רצוי כי יבדוק במקום העבודה, אם הוא מבוטח מטעם מקום העבודה בפוליסת תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה. עובדים רבים אינם מודעים לכך שמקום העבודה דאג לבטחם.

 

התיישנות: תביעה לדמי פגיעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי עד שנה ממועד הפגיעה. זאת היות והזכות לקבלת כספים מהביטוח הלאומי מתיישנת כעבור שנה ממועד האירוע.

 

תביעה נגד המעביד או נזק צד שלישי שגרם לנזק יש להגיש עד 7 שנים ממועד הפגיעה. תביעה נגד חברת ביטוח בגין פוליסות פרטיות (ביטוח נכות, ביטוח אובדן כושר עבודה וכיו"ב) יש להגיש עד 3 שנים ממועד הפגיעה.

 

בכל מקרה מומלץ שלא להשתהות בהגשת התביעות, וכדאי לפנות אל עורך דין בראשון לציון המתמחה בנזקי גוף בהקדם לאחר קרות התאונה.

 

רק עורך דין תאונות עבודה המתמחה בנזקי גוף ידע לנהל תביעת נזיקין כדבעי, החל משלב החבות והמשך בשלב חישוב הפיצוי בגין תביעת נזיקין.

 

להבדיל מתביעה בגין נזק רכוש, שאותה ניתן להגיש זמן קצר יחסית לאחר התאונה, היות ואין צורך להמתין להתגבשות הנזק, תביעה בגין נזק גוף לא ניתן בדרך כלל להגיש סמוך לאחר התאונה, היות ועל הנפגע להמתין להתגבשות סופית של הנזק, כדי שניתן יהיה להעריך את מלוא הנזקים שנגרמו ובהתאם לתבוע פיצוי בגין כל הנזק. עם זאת, מומלץ לפנות אל עורך דין תאונות עבודה בראשון לציון המתמחה בנזקי גוף מיד לאחר האירוע התאונתי, על מנת לזכות בליווי צמוד עד לשלב שבו תוגש התביעה. התנהלות נכונה של הנפגע החל ממועד הפגיעה עשויה לזכות אותו בהמשך בפיצוי המלא לו הוא זכאי.


 


Share by: